ההנהגה היהודית בשואה

במהלך מלחמת העולם השנייה נקטו הגרמנים כנגד היהודים מדיניות אכזרית וקשה שמטרתה הסופית הייתה השמדת היהודים באירופה. לאורך כל שלבי המלחמה, בכל פעולה שנקטו הגרמנים כנגד היהודים כאשר עברו משלב התכנון לביצוע, אילצו הגרמנים את יהודים לעזור להם בביצוע מדיניותם. בכל שלב, אולצו יהודים לשתף פעולה עם הגרמנים. היהודים שאולצו לשתף פעולה בביצוע הפעולות בד"כ הסכימו לשתף פעולה. הסיבות לכך שיהודים הסכימו לבצע את המוטל עליהם, או בגלל איומים על חייהם וחיי משפחתם, או מתוך מחשבה ששיתוף הפעולה יסייע להציל יהודים אחרים.

סוגי הנהגה:

יודנראט - "מועצת היהודים" היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית. היודנראט היה מוסד זמני שנועד בדיעבד לקיים את המדיניות הנאצית שקדמה ל"פתרון הסופי" של שאלת היהודים. יודנראטים קמו בפקודת הגרמנים בקהילות יהודיות בשטחי הכיבוש באירופה בתקופת השואה.

ברוב המקרים הטילו השלטונות הגרמניים על אדם אחד - יושב ראש היודנראט את האחריות לביצוע המדיניות שלהם, והוא היה ממנה את שאר החברים. במקומות בהם התקיימה קהילה יהודית לפני המלחמה, או שהיה קיים ועד יהודי לעזרה הדדית אחרי הכיבוש הנאצי, היו חבריו פעמים רבות הבסיס למועצות היודנראט.

היודנראט תיפקד כמעין עירייה של הגטו. הם קיבלו רשות להפעלת התחבורה הציבורית, המסחר בחנויות, הנפקת בולים והדפסת הכסף המיוחד לגטו. היודנראטים דאגו לעבודה סדירה ולתעשייה של הגטו. הוקמו מפעלים מתוך הנחה שיהודים שיעסקו בתעשייה, שתשמש כוח ייצור למאמץ הצבאי הגרמני בעורף, ודרך כך יסייעו גם לצורכי גרמניה הנאצית במלחמה.

חברי היודנראט שימשו כאנשי קשר בין היהודים לנאצים. כמו כן נאלצו לעמוד מול דרישת שני הצדדים שברוב המקרים היו מנוגדות זו לזו, ללא אפשרות גישור ביניהן. הגרמנים דרשו לבצע את הוראותיהם, והיהודים קיוו להגנה מצד היודנראט. הגרמנים האמינו שאם חברי היודנראט יבצעו את הוראותיהם, הדבר יחסוך מהם כוח אדם (שהיה נחוץ בחזיתות), וזעם היהודים יופנה כלפי היודנראט במקום כלפיהם.
הנהגה הרבנית - רבים מיהודי פולין היו שומרי תורה ומצוות בעיקר מהזרם החסידי. ליהודי שומר מצוות באירופה שלפני המלחמה הרב, האדמו"ר, ראש הישיבה, היווה כתובת לא רק לשאלות הלכתיות, אלא לדילמות ובעיות מכל סוג, כגון: פרנסה, בריאות, חינוך ילדים, זיווג ועוד. עם פרוץ המלחמה וסגירת היהודים בגטאות, ובשלב מאוחר יותר בשלב ההשמדה, באופן טבעי ליהודי המאמין, היווה הרב (אם היה כזה במקומות השונים) כתובת לשאלות ודילמות קשות ביותר.
הנהגה מחתרתית - המחתרות בשואה הורכבה בעיקר מחברי תנועות נוער ופעילי מפלגות, על כן, המנהיגים שלהם היו בעיקר פעילים בתנועות נוער או חברי מפלגות

. המחתרות פעלו בהתנגדות לגרמנים, בשני מישורים:

1)המישור הבסיסי - כלל בעיקר קיום חיים נורמלים (בתרבות, ברווחה) על אף המצב ועל אף הוראות הגרמנים.
2)המישור הלוחמני - כלל אסיפת נשק ומרידה צבאית בגרמנים, התרחש בעיקר בסוף המלחמה.

 

בעבודה זו אעסוק ביודנראט אל מול ההנהגה המחתרתית.